יומן מסע - חודשיים בסרי לנקה ודרום מזרח אסיה חלק #1

שלום לכולם,

שמי אלון ואני כותב פוסט זה (ואת הבאים) במטרה לשתף בטיול שלי ושל אשתי שוש גולן – בעיקר מנקודת מבט הנגישות, הקשיים בדרך וגם חוויות כאלו ואחרות.

רקע – שוש חולה בטרשת נפוצה ומתניידת כיום עם קביים למרחקים קצרים וקלנועית של Movinglife (הקלנועית מתקפלת לצורה של טרולי וגם ניתן לפרקה לשני חלקים).

הכל התחיל מרעיון לנסוע לשנה של "נוודות דיגיטלית" – הכוונה שאני עובד בחלק מהזמן מרחוק (הייטק...) ושוש לומדת פעם-פעמיים בשבוע במסגרת שנת שבתון כ-מורה.

הכוונה הייתה ל"גור" כל פרק זמן מסויים במקום אחר, לחוות את המקום וקצת לטייל באזור.

המכשול הראשון היה ביטוח לאומי - ניידות. מבחינתם, אם יצאת מהארץ ליותר משלושה חודשים, אתה מאבד את קצבת הניידות שלך באופן קבוע.

אז מה הבעיה? נוסעים, חוזרים לארץ קצת לפני סיום השלושה חודשים, ואחרי שבוע נוסעים שוב. אבל זה לא עובד ככה – צריך להישאר בארץ לפחות שלושה חודשים...

אז ירדנו משנה לשלושה חודשים.

מבחינת העבודה שלי קיבלתי תמיכה מלאה כשהתוכנית הייתה שאעבוד מרחוק יום או יומיים בשבוע (בימי המנוחה בטיול).

לאחר שהתחלנו לתכנן (תיכף נגיע גם לזה), התחלנו לבדוק לגבי ביטוח נסיעות. פה הופיע המכשול הבא – שום חברה לא הייתה מוכנה לבטח את שוש ליותר מ 30 יום.

לבסוף – לאחר מאמצים מרובים, סוכנת מקסימה בשם אסנת שיטרית מסוכנות אנגלמן ובניו שעזרה בצורה יוצאת מגדר הרגיל, קיבלנו התחייבות מ Passportcard שיאריכו בחודש נוסף במידה ולא יהיו אירועים ביטוחיים.

לאור הקשיים בתכנון טיול מונגש (להנגשה יש הרבה אספקטים, וגם כשחדר של מלון מוצהר כנגיש הוא לא באמת מתאים לכולם) ולאור התקופה הארוכה יחסית, חיפשנו מישהו שיתכנן לנו את הטיול, כשהכיוון הכללי היה למזרח.

לאחר חיפושים מרובים, סוכנים שלא מחזירים תשובות וכדומה, הגענו לדניאל. בחור מקסים (ישראלי) שחי בווייטנאם ומתמחה בטיולים מונגשים באסיה - דניאל עדני. ניתן היה להבחין לפי השאלות של דניאל, עד כמה הוא מודע לקשיים ולצרכים והרגשנו שאנחנו בידיים טובות.

היו מספר שיחות שבהן הובהרו לעומק צרכים, רצונות, העדפות וכו', כולל יכולת ההתניידות של שוש ולפי זה הותאמו לנו מסלול ואטרקציות במהלכו, כשהמדינות שנבחרו הן סרי לנקה, תאילנד, לאוס, קמבודיה ו-ויאטנם.

לקראת הנסיעה הכנו רשימה ארוכה של דברים שצריך לקחת איתנו – החל מתרופות (שאמורות להספיק לפחות לחודשיים), דרך כיסוי לקלנועית במהלך הטיסות ועד למוט טלסקופי למגב.

דרך אגב, המגב זה לקח מנסיעה קודמת שלנו לאירופה, שם שמנו לב שבהרבה בתי מלון לא "אוהבים" לשים מקלחון, כלומר האזור של ה"דוש" פתוח לרווחה וכל הרצפה במקלחת מתמלאת במים – דבר מאד בעייתי כשההליכה לא יציבה ומשתמשים בקביים. חיפשתי פתרון ומצאתי מוט טלסקופי עם חיבור סטנדרטי למגב, בגודל שנכנס למזוודה. כפי שיתברר בהמשך, הוא היה מאד שימושי.

ככל שהתקרב תאריך הטיסה, ערמת הדברים החיוניים לטיול גדלה ואיתה גם הלחץ – נסיעה לא פשוטה עם כל המורכבות.

תאריך הטיסה הגיע לבסוף ואנחנו בדרך לסרי-לנקה.