כיסא גלגלים שנוסע לבד לשער: הניסוי של דובאי והשאלות שנשארו פתוחות
הדרך מדלפק הצ'ק-אין לשער יכולה להיות ארוכה. בנמל גדול כמו בדובאי היא ארוכה במיוחד. מי שמשתמש/ת בכיסא של הנמל תלוי/ה בעובד סיוע, ובפועל גם בזמן שהעובד הזה פנוי.
חברת dnata מנסה לשנות את זה. היא בוחנת כיסא גלגלים שמנווט לבד אל היעד. הכיסא הוצג בתערוכת AccessAbilities Expo בדובאי, בין 19 ל-21 באוקטובר 2026, ונבדק בנמל התעופה הבינלאומי של העיר. זה עדיין ניסוי. לא פורסם מועד להפעלה קבועה.
בוחרים שער והכיסא יוצא לדרך
הנוסע בוחר יעד על גבי טאבלט. משם הכיסא אמור להסתדר לבד, בעזרת ארבע מצלמות וחיישן lidar. ה-lidar מזהה עצמים באמצעות אור לייזר.
אם מזוודה או אדם חוסמים את הדרך הכיסא נעצר. אם המכשול נשאר הוא משנה מסלול. בטרמינל זה הכרחי. אנשים נעצרים מול לוח הטיסות, משנים כיוון בלי התראה ומתקבצים בכניסה לשערים.
הנסיעה מפוקחת. צוות בקרה יכול לעקוב אחרי הכיסא ולקחת שליטה מרחוק. אנשי צוות מיומנים יכולים לנהוג בו ידנית עם ג'ויסטיק.
לפי The National גם הנוסע יכול לעצור את הכיסא בכל נקודה. מעניין לציין שלא ברור אם הוא יכול גם לכוון אותו. שכן, עצירה היא לא היגוי. מי שרוצה לעבור בחנות, בשירותים או בבית קפה צריך את היכולת לנווט עצמאית.
איפה זה נבדק
הכיסא נבדק על ידי dnata בקונקורס D בטרמינל 1 של נמל התעופה הבינלאומי של דובאי. לפי The National, מפעילי הנמל שוקלים להרחיב את הניסוי לטרמינל 3.
החברה מציגה את הכיסא כתוספת אפשרית לשירות Accessible Travel הקיים. לא כמחליף.
המשמעות למי שטס דרך דובאי פשוטה. ממשיכים לתאם סיוע מראש. לא מסתמכים על כיסא אוטונומי.
מה קורה עם הכיסא האישי
למי שממילא משתמש בכיסא של הנמל, הגעה לשער בלי שמישהו דוחף יכולה להיות שיפור אמיתי. נוסע שמגיע עם כיסא משלו במצב אחר.
האם הוא יצטרך לעבור לכיסא האוטונומי? מי יעזור בהעברה? ומי יביא את הכיסא האישי לשער או למטוס? הדיווחים לא עונים. חבל שדווקא זה חסר, כי זה יכול לקבוע אם הנוסע יוכל להשתמש בשירות בכלל.
גם מגבלות משקל ומידות לא פורסמו. לא ברור איך מזמינים את הכיסא ואיך הוא מתנהג במעליות ובבידוק הביטחוני. נסיעה במסדרון היא רק חלק מהדרך. השירות עובד רק אם גם המעברים בין השלבים פתורים.
הטאבלט עלול להיות החסם הראשון
בחירת יעד על טאבלט נשמעת פשוטה. למי שיש מגבלה בידיים או בראייה זה לא בהכרח כך.
בדיווחים אין חלופה למסך המגע. לכן, אי אפשר לדעת אם נוסע/ת שלא מצליח/ת להשתמש בו יוכלו להפעיל את הכיסא לבד. גם מיקום המסך, הגובה שלו והטווח להגיע אליו משנים.
זה מה שהניסוי צריך לבדוק. לא רק אם הכיסא מנווט, אלא אם הנוסע יכול לבחור יעד, לעצור ולבקש עזרה בדרך שמתאימה לו. העצמאות תלויה בממשק לא פחות מאשר בניווט.
טכנולוגיה לצד שירות אנושי
הכיסא הוא חלק ממהלך רחב יותר של dnata. החברה שינתה את שם מחלקת Special Handling ל-Accessible Travel. היא הוסיפה שלושה ambulifts לעלייה וירידה מהמטוס, 24 buggies (רכבי גולף) נגישים ושלוש סדרות של כיסאות חשמליים שאפשר לערום.
לפי דיווח ב-EconoTimes dnata מלווה כ-2 מיליון נוסעים בשנה בדובאי. לפי אותו דיווח יותר מ-3,500 מעובדיה עברו הכשרה בנושא מוגבלויות סמויות. את שני הנתונים לא הצלחתי לאמת מול dnata עצמה.
בהיקף כזה כיסא אוטונומי חייב להשתלב בעבודת הצוות. חלק מהנוסעים צריכים רק הסעה לשער. אחרים צריכים גם עזרה פיזית, הכוונה או ליווי.
גם Emirates הציגה פתרונות
בתערוכה הוצגו עוד כמה דברים שנוגעים למסע הנוסע:
כניסה ביומטרית: המצלמות מתאימות את עצמן לגבהים ולזוויות שונים, כך שאפשר להשתמש בהן גם בישיבה בכיסא גלגלים.
משקפי Meta חכמים: אב טיפוס של אפליקציה שקוראת boarding pass ומתארת את הסביבה.
תיאור קולי של הקבינה: לעיוורים ולכבדי ראייה.
סוויטת טרקלין נגישה: בפיתוח. יש בה ידיות אחיזה, אחסון לכיסא וכורסה חשמלית עם הרמה, סיבוב והטיה. בשלב הראשון היא מיועדת ל-First Class. חבל ש-First Class בלבד.
חברת Emirates גם הכשירה יותר מ-30,000 עובדים לתמיכה בנוסעים עם אוטיזם. תוכנית תרגולי הנסיעה מאפשרת למשפחות לתרגל צ'ק-אין, בידוק ועלייה למטוס לפני הטיסה. למי שהתהליך מלחיץ, זו דרך לצמצם אי ודאות עוד לפני יום הטיסה.
שורה תחתונה
הכיסא האוטונומי יכול לתת לחלק מהנוסעים יותר חופש בטרמינל. כדי לדעת למי הוא מתאים צריך לדעת איך מזמינים אותו, מה מגבלות השימוש ואיזו עזרה מקבל מי שמתקשה בהפעלה או בהעברה בין כיסאות.
עד שהפרטים האלה יתפרסמו כדאי לתאם סיוע מול חברת התעופה ונמל התעופה, כמו תמיד.
מה שבטוח, שדה התעופה בישראל רחוק שנות אור עד שיחליט להכניס חידושים אלו.
המבחן האמיתי הוא לא הטכנולוגיה. הוא החוויה כולה. אם הנוסע מגיע לשער עם פחות המתנה ויותר שליטה, יש לזה ערך.
תגובות