הפעם בפינה של מיכל - עוד מסלול בסדרה של מדבר יהודה. והפעם - נחל פרצים. ממש ממש מול מפעלי ים המלח, לבאים מצפון פניה ימינה לכיוון "מישור עמיעז". דרך שטח אבל מתאימה לכל רכב. מתקדמים בהתאם לשילוט עד החניון של נחל פרצים. המישור מאובק בחול חרסיתי (מזכיר פודרה), אינו מגלה דבר על היופי שנמצא ממש מתחתינו במרחק של 200 מטרים בלבד. ניכנס בסימון שבילים (ירוק אם אני לא טועה), ונצעד מערבה בתוך הואדי. הנחל יבש אבל הסימנים על קירותיו מגלים לנו שהייתה כאן דינמיקה. הקירות חרוצי שכבות מתפתלות במ

השבוע בפינה של מיכל, אני ממליצה בחום על נסיעה לעין אפק. לא מבצר אפק שליד ראש העין, שגם הוא טוב לטיול קצר ואפילו הוא חלק משביל ישראל. אני הפעם מאירה זרקור לכיוון הקריות. שמורת עין אפק, נמצאת בשוליים של אזור התעשייה של קריית ביאליק. והיא חלק מקומפלקס ענק של בריכות צלבניות שהיו מציפים ומורידים את המפלס שלהם בהתאם לצורך של תעשיית קני הסוכר שהייתה מפותחת מאוד באותם ימים. כיום, יש למבקרים הזדמנות ליהנות משפע של מים, משלל ציפורים נודדות וקבועות בדומה לשמורת החולה, מעדר של ג'מוסים ו

והפעם בפינה של מיכל ידגר: כמה מבשרי היורֶה והבולטים ביותר הם הסתוונית והחלמונית. מסלול ראשון המסלול הראשון הוא בקיבוץ יסעור. הוא קצרצר: בשער הקיבוץ לפנות ימינה לכביש ההיקפי, לחלוף על פני מגרש הכדורגל ומצד ימין לתור אחרי מתקני כושר. כאן לחפש חניה. רגלית לצעוד לכיוון מתקני כושר, לחלוף על פניהם ואז מגיעים לשביל. זאת הליכה מעגלית פשוטה. כדאי לשלב את הביקור עם עוד משהו קטן. המלצה שלי: מטמנת הפסולת של קיבוץ עברון. אם אתם כבר במבשרי היורֶה, זה גם הזמן לצפות בעופות נודדים ובכמויות.

היום בפינה של מיכל נמליץ על מסלול שכולו אורבני ובעיר אחת - עכו העתיקה. ומדוע צריך כיסא טיולים מיוחד? אם ראיתם פעם את המרצפות של עכו, צריך רק מבט חטוף בכדי להבין את הסיבה לכך. אז כהרגלי אני ממליצה על מדריך שיוכל ללוות אתכם בנבכי העיר המרתקת הזאת. אבל גם אם לא, אז לפחות לקרוא קצת על המקומות שאציין. יאללה נתחיל: מוזמנים להחנות את הרכב ממש בצמוד או במרחק הליכה קצר לאנ"א עכו. מקום ראשון לביקור באולמות האבירים. ממש לפני שאתם נכנסים, בקשו בקופת הכרטיסים לצפות בסרט במרכז המבקרים. זה

המסלול מתחיל בחניון עין פוריה, שבו יש ספסל וצל, ומשם יורדים בשביל ישראל עם נוף מרהיב לכנרת. בדרך ניתן לפגוש מדריך שיספר על בתי המושבה וחוות העלמות, ולאחר חציית הכביש ליהנות מביקור בחנות תמר בכפר עם מוצרים מקומיים וסרטון על ראשית הציונות. בהמשך אפשר לבחור בין הליכה בין בריכות הדגים או ביקור בבית העלמין של כינרת, שבו טמונים דמויות גדולות כמו נעמי שמר ורחל המשוררת. הטיול מסתיים בירדנית, מקום קסום לשכשוך במים ולצפייה בצליינים המגיעים לטבילה.

מאת מיכל - השאלת כיסאות טיולים הפעם בפינה של מיכל - טיול אחרי הצהריים שיש בו מים על ההתחלה. לכתוב ב - waze רוב רוי. זה בדרום הכינרת ממש...

הפעם יוצאים לטיול בלי מים אבל עם נוף עוצר נשימה – סובב הר עצמון. זהו מסלול מאתגר, הדורש שני מלווים חזקים, המתחיל ביישוב יודפת דרך השער התחתון בשעות אחה"צ. בדרך עוברים קטע סלעי וקופצני, עלייה לצד צינור מים ומראה של פרות רועות, עד שמגיעים לנקודת תצפית מרהיבה על כל הגליל המערבי ועד הכרמל. המלווים יכולים לעלות עוד כ-200 מטר לפסגה לנוף של 360 מעלות מהכינרת ועד הים התיכון, כולל מערות קבורה עתיקות. משם הדרך קלה יותר, ולקראת השקיעה משלימים את המעגל בחזרה ליודפת. מומלץ להצטרף עם מלווי

השבוע אני ממליצה על עמק המעיינות כמקום לנפוש בו. הכיסא צף במים הנעימים והנוף מסביב כ"כ שקט ושליו. אבל שימו לב טוב טוב: חשוב חשוב. אם אתם לא רוצים לפגוש את כל עם ישראל ואשתו, אז הקפידו להגיע למקום בתשע בבוקר או באמצע השבוע. מתשע עד 11 המקום שקט. אחרי זה, צפו לגרוע מכל. הגעה למקום: גן השלושה הוא הסחנה - אחלה של מקום. אם תרצו ללא תשלום וללא שירותים מסודרים, בואו לעמק המעיינות שמאחורי גן השלושה. אני ממליצה בחום על שכירת קולנועית באתר, ואז דרככם לעין שוקק המקסים. תישארו שם עוד כ

מאת: מיכל ידגר שבוע טוב לכולם. אנחנו חיים כבר תקופה ארוכה במציאות לא פשוטה. השאיפה להיות בסמוך למרחב מוגן, מצמצת מאוד את אפשרויות הטיול. אם יש ילדים בסביבה אז צריך לעשות את הפרוצדורה של היציאה מהבית מאוד יצירתית: למי שגר בסמוך (מרחק 20 דקות נסיעה), אני ממליצה בחום לבקר בגנים הלאומיים של בית שערים או לחבר'ה מהמרכז לבית גוברין. חובה לבדוק בטלפון שהמקום פתוח לקהל. 😊 מערת קבורה בית גוברין הרעיון הוא להביא בחשבון שהטיול שלכם מתבצע בתוך מנהרות חצובות בסלע, כך שאין צורך לרוץ למק

שלום לכולם, הפעם הטיפ השבועי שלי לוקח אותנו צפונה צפונה: עין חרדלית. עין חרדלית זהו הסיום של נחל כזיב ויש בו מים כל השנה. הדרך לשם עוברת...

אני עוד לא חזרתי לאנרגיית הטיולים, אבל למי שכן חזר ורוצה לצאת מהבית , אני ממליצה השבוע לבקר בשני מקומות הבאים

כשהחיים של מיכל ידגר עצרו – היא החליטה דווקא לצאת לדרך. ודווקא לטייל. במשך 16 שנה, מיכל הייתה רכזת טיולים ומדריכה בבתי ספר יסודיים. היא בנתה מסלולים, הזמינה אוטובוסים, תיאמה מדריכים – והכי חשוב, הדביקה מאות ילדים באהבתה לטבע. אבל לצד האהבה והשליחות, הלכה ונבנתה גם שחיקה. אחריות כבדה, תנאי לחץ, והרגשה של סכין תמידית על הצוואר, במיוחד אחרי אסון צפית שהותיר בה צלקת מקצועית ורגשית. מיכל כבר הרגישה שמשהו לא תקין. כאבים בגב, יד שמסרבת לכתוב, רגליים רועדות. ואז – טיול משפחתי לחו"ל.