טיול נגיש בקליפורניה

מאת: Irene Shafir בגדול כל ארה"ב יחסית ידידותית. נסעתי לשם בעיקר כי אפשר בקלות לשכור רכב עם מנגנון יד (שכרתי בהרץ) במחיר רכב רגיל. מסתבר שאין הרבה מדינות שאפשר לשכור בהן.

המסלול די ספונטני כי לא היה לי זמן לתכנן כ"כ. מתניידת בכיסא רגיל (לא ממונע) ונסעתי לבד ל-12 יום בערך. בחרתי מקומות תוך כדי מהמלצות ובעיקר האמת דרך גוגל-מאפס. יש שם סימון של פארקים ושבילי ונקודות תצפית וכשלוחצים עליהן, זה מראה סימון אם נגיש או לא לכיסא. פשוט הסתכלתי לאן אני נוסעת ומה יש באזור שאני יכולה לעשות. היה איזה פקשוש בודד, אבל הכל סה"כ די דייק. טיילתי ככה גם בקנדה, עבד מעולה.

לגבי לינה, חיפשתי דרך בוקינג.קום הזמנתי הכל בערך באותו יום וברובם מקלחת נגישה לכיסא. מניחה שמי שיזמין מראש יהיו לו יותר אפשרויות ויותר זול.

נחתתי בלוס אנג'לס ויצאתי לכביש 1 שלהם שעובר על שפת מצוקים שנשפכים לאוקיינוס. יש שם כמה נקודות תצפית נגישות שרואים כלבי ים.

משם המשכתי לפארק הלאומי יוסמיטי - הייתי שם יומיים. יום אחד בעמק, יש שם איזה שני שבילים נגישים ויום נוסף נסעתי לגליישר פונט (Glacier point view) ולחורשת מריפוסה (Mariposa groove) בשניהם יש שבילים נגישים לא ארוכים מידי ויפה שם גם בלי להסתובב יותר מידי.

משם נסעתי לאגם טאהו (Lake Tahoe) שזה בערך עיירות בתוך יער ענק ומהמם על שפת אגם עם דובים מסתבר.

גם שם הייתי בשני שבילים נגישים ממש יפים: פארק שוגר פיין (Sugar pine state park), שביל הקשת בענן (Rainbow trail) ועוד תצפית ששכחתי את שמה.

ומשם עם כמה עצירות מהממות לשינה החזרתי את הרכב לסן פרנסיסקו וטסתי משם.

לא הכי זול, אבל נסעתי לשם כי הטבע שם יפה ועם הרבה אפשרויות נגישות ואפשר להסתדר לבד.

כן יש לא מעט שעות טיסה שזה מכה, וגם יש לא מעט נהיגה ממקום למקום, הרגשתי קצת כמו נהג משאית, אבל הנהיגה פה די קלה.

קיצר, למי שזה אפשרות, סה"כ ממליצה. ואם תזמינו דברים מראש ואם לא תסעו לבד, אז הכל גם ייצא לכם הרבה יותר זול.