חופשה נגישה בחיפה

מאת Hadassa Dasha Kagan הסיפור התחיל כשהילד ביקש לבקר במוזיאון הרכבת בחיפה.

אני יודעת שלא הייתי מסוגלת לנהוג מירושלים לחיפה וחזרה באותו יום, אז חיפשנו בית מלון מתאים. שאלתי פה בקבוצה ואז גיליתי שרוב החדרים הנגישים ברוב המלונות מתאימים לזוג בלבד ואנחנו 3 אנשים. התקשרתי למלונות דן ולשמחתי התברר שבמלון דן כרמל יש חדר נגיש שניתן להתארח בו עד 4 אנשים.

נגישות במלון דן

החדר התברר כמאוד נוח ומרווח עם 2 חדרי שירותים, אחד "רגיל", אסלה, כיור, אמבטיה ומקלחת עם סף קטן בכניסה והשני הנגיש בלי שום סף בשום מקום, עם אסלה וידיות אחיזה, כיור שניתן בקלות להיכנס עם הברכיים תחתיו ומקלחת עם 2 כיסאות פלסטיק, אחד מחובר לקיר ושני עם רגלים למי שזה רלוונטי, אני מביאה איתי את כיסא הרחצה מהבית.

כל הדלתות רחבות מספיק גם לכיסא גלגלים הרחב שלי. הקושי היחיד שהיה לי, זה המיטה הגבוהה מאוד והיה לי קשה לעבור מהכיסא למיטה אבל דווקא היה קל מאוד בחזרה מהמיטה לכיסא.

במלון כמובן יש מעליות ובכל מעבר של כמה מדרגות יש מעלון, בכניסה הראשית ובכניסה לחדר אוכל. בהתחלה לא הבנתי למה זה כל כך מפריע לי, הרי המעלונים תקינים ומספיק רחבים ותמיד יש מי שיפעיל אותם ואז הבנתי שזה העניין, שלא משנה עד כמה אני עצמאית או לא בכיסא גלגלים שלי, אני תלויה בעובד מלון כדי לצאת ולהיכנס.

על הבריכה לא אכתוב כי לא הייתי שם ולא יודעת על הנגישות שלה.

לבית מלון יש חניה מקורה פרטית לאורחי המלון, כמובן בתשלום עם 2 חניות נכים מסומנות. גובה התקרה לפי השלט 2.2 מטר, אני עם רכב גבוהה שונאת להיכנס לחניונים מקורים, ובלי שום בעיה הם נתנו לי לחנות מול הכניסה למלון והיו שם עוד כמה רכבים ולאו דווקא גבוהים. אטרקציות בסביבה

החנתי את הרכב בחניה של המלון ובעיר הסתובבנו בתחבורה ציבורית, חלק מהעניין של ההנאה לילד.

מוזיאון הרכבת נגיש, בכל מקום יש רמפות, אבל אין אפשרות כניסה לרוב הקרונות. באחד הקרונות מקרינים סרט כל כמה זמן, אני ראיתי אותו מבחוץ מבעד לחלון. יש שרותים נגישים.

טיילת לואי נגישה ויפייפיה.

מוזיאון ההעפלה מוזיאון ההעפלה וחיל הים נגיש חלקית. הסרט והתצוגה בפנים נגישים. יש אפשרות לעלות לספינת "אף על פי", אבל היא בשיפוצים, ולספינת טילים ולצוללת אין נגישות. יש שרותים נגישים.

מוזיאון הימי הלאומי נגיש כולו.

הרכבל

הרכבל התיירותי הישן נגיש. שביל הכניסה מאוד מאוד טלול, בעליה לקרונות הם מצמידים כבש.

מוזיאון הכט באוניברסיטה נגיש כולו, הקומה הראשונה של הארכיאולוגיה מחולקת לשני חלקים בחלק הראשון כניסה של כולם ולחלק השני צריך לבקש להיכנס מאחורה. לצערנו הקומה השנייה של האומנות סגורה לשיפוצים, אז לא ידוע לי הנגישות.

הרכבלית החדשה המהממת נגישה. הבעיה שהקרונות לא עוצרים לגמרי בתחנות, אלא מאיטות לכן צריך שמישהו יחזיק את הקרון ולעלות ולרדת יחסית מהר. והכניסה בגובה הרצפה. תשלום באמצעות הרב-קו.

שייט

נודע לנו שיש שייט מנמל חיפה לנמל עכו ובחזרה, באתר היה כתוב שנגיש. התקשרתי אליהם והם גם בדקו לי את הרוחב. כמובן שהייתי צריכה עזרה לעלות על הספינה. אין אפשרות לעלות למעלה עם הכיסא, אבל גם לא היה צורך.

אומנם יש על הספינה מקומות מיוחדים לכיסאות גלגלים עם קשירה, אבל אלה מקומות "משעממים" שלא רואים משם את הים ואת הנוף. התמקמתי בחלק האחורי של הספינה, הירכתיים, אם אני לא טועה בשם עם נוף מהמם וקרוב לים. בספינה יש שירותים נגישים, אבל לא נכנסתי, אז לא יודעת איך זה בפנים. כל השייט הזה חוויה בלתי נשכחת ומומלצת ביותר. בנמל לא היו שירותים, אבל נכנסתי לשירותים של תחנת הרכבת הסמוכה, נוח מרווח ונקי.

פארק הקישון

וביום האחרון לפני החזרה הביתה רצינו קצת טבע, בתכנון היה לעבור באתר עין השופט, אבל קראתי בתגובות שיבש שם באוגוסט, אז לפי חיפוש קצר הגענו לפארק הקישון, כמובן עם רכב, אין שם תחבורה ציבורית בכלל. פארק קטן ומהמם כמעט ריק מאנשים עם צמחיה, שבילים נגישים, שולחנות פיקניק מלא צל ומזרקה שאפשר להיכנס אליה גם עם כיסא גלגלים. בפארק יש שירותים כימיים גם נגישים, אבל לא העזתי להיכנס לשם.

בקיצור, מי היה חושב שחופשה בחיפה יכולה להיות כזאת שווה.