טיול לפראג – חוויות, נגישות ורגעים בלתי נשכחים

מאת מירב אביטן זרחיה

מירב בפראג

קמנו ב-3 יום שני. יום מפרך ומתיש – הגעה משדה התעופה והגעה למלון מיכאל אנג'לו. במלון נגישות מעולה, והמיטה גבוהה. המקלחת ובשירותים (הבאתי הגבהה לאסלה) ונגישות מעולה כולל ארוחת בוקר, ולא יקר יחסית.

בשעה 2 – בתחבורה ציבורית: קו 100 נגיש ומטרו B נגיש. נחנו מעט, אכלנו מעט ויצאנו לטייל ברחובות העיר הקסומה. בניינים עתיקים והיסטוריים – פראג יפיפיה, נקיה ומצוחצחת. הסמטאות, המרצפות המיוחדות – אספר בנפרד. חנויות בוטיק לצד רשתות, המון מסעדות ובתי קפה.

בערב – ארוחת ערב במסעדת המזללה כשרה למהדרין. מאוד טעימה

נגישות בתחבורה הציבורית

.

יום שלישי – תרבות ואומנות

יום תרבות ואומנות: מוזיאון הלאומי של פראג – 4 קומות, שני בניינים חדש וישן. נפרדנו מהחפצים. הלכנו דרך מנהרה בגלל הנגישות ודרך מעליות. כל דרך מעניינת ולא משעממת.

חזרנו דרך הרחובות והסמטאות – הכל יפה, מושך ומלא מלא חנויות. בערב הזמנו כרטיסים לתיאטרון השחור – מאוד יפה, מומלץ! מופע שמשלב אלמנטים בצבעים זוהרים על שחור, עם צורות, חיות, ריקוד ואקרובטיקה מרהיבה.

יום רביעי – סיור קבוצתי

סיור קבוצתי עם מיקה – המדריכה חצי מקומית, חצי ישראלית. ביקור במגדל השרוף, השעון האסטרונומי והסיפור המרתק שלו, הרובע היהודי בפראג והקהילה הענפה והידועה.

ביקור בבתי הכנסת: הספרדי והישן – עם סיפורים מרתקים על הגג שלו והגולם, ועל מלחמת העולם השנייה. הנאצים שימרו את כל המבנים ובתי הכנסת מתוך מחשבה לאחרי המלחמה לעשות "מוזיאון לעם הנכחד" – מצמרר.

בית כנסת

היסטוריה של המבנים האלה עם ההיסטוריה של רבני העיר. ביקור בבית העלמין היהודי ובקבר של המהר"ל מפראג (סיפור הגולם). פה יחסית נגיש, השירותים יחסית פחות נגישים.

זה היה יום די קשוח עבורי מבחינת הנגישות והשעות – יצאנו מהבוקר עד הערב. חזרנו מותשות אך מרוצות.

עצירה לקיורטוש – אחד הטעימים שאכלתי (ואני לא חובבת קיורטוש של הארץ בכל אופן) עם תוספת גלידה או קצפת. כשר!

קיורטוש כשר

לאחר מכן צעדנו רגלית את כל הרובע היהודי בחזרה למרכז פראג לחפש מסעדה כשרה. היינו בקינג דיויד – מלון כשר בבעלות ישראלית, אך בכלל לא נגיש, ויתרנו.

לא רחוק משם – מסעדת גריל מצוינת, המזללה. לרוע מזלנו היו קבוצות והיה סגור לקהל. התלבטנו להזמין טייק אווי או לחכות, ואז מארגנת הקבוצה – מסתבר מיוחננוף הנהלה – ראתה שאנחנו מחכות בחוץ ופינתה לנו שולחן. היה טעים ומחמם את הלב. אין על עם ישראל במיטבו וערבות הדדית (בהתחלה חשבנו שהיא המארחת מטעם המסעדה).

יום חמישי – סיום מרגש

ביום חמישי החברות שלי הלכו לציון הנודע ביהודה (לא נגיש). אני הייתי שעתיים במלון לבדי עם קצת ספייס לעצמי.

הן חזרו, ומאחר וזה היום האחרון החלטנו ללכת למצודה – טירת פראג. טיפסנו ועלינו עד מעלה ההר. אין תחבורה עד לשם. תצפית יפיפייה. לצערי הייתה שם מדרגה שבכיסא ממונע לא יכולתי לעלות עליה.

ואז לרדת את כל הדרך באבנים המטלטלות (ראו סרטון) – היה מאוד קשוח, לא רדוד בעליל, שיפוע מאוד חד. בתחילה ירדתי הפוך עם הגב בהכוונה של חברתי, ולאט לאט עם הפסקות וקצת צילומים ירדנו בחזרה את הכל.

מדרכה בפראג

משם לקחנו חשמלית קו 22 – נגישה. היינו אמורות להתחבר למטרו, אבל לא היה נגיש – מעלית רק מדרגות נעות. אז צעדנו כ-17 דקות שוב דרך הרובע היהודי.

ארוחת צהריים: סלט מעולה, פיצה טעימה סוף הדרך. ואיך אפשר בלי לטעום את הבירה הצ'כית המפורסמת – במסעדת U-MILO כשרה ומומלצת. כאן גם הייתה מדרגה – לא יכולתי להיכנס לפנים המסעדה. הציעו להרים אותי עם הכיסא הממונע – שהוא גם כבד מאוד וגם עלול להישבר.

בירה בפראג

ואז בא לי רעיון: ביקשתי שיוציאו שולחן לבחוץ. היה מושלם! וכל הכבוד למסעדה על הגמישות – חייבת לציין שמבחינה חוקית אין חובת נגישות שם לעסקים קטנים.

משם עברנו רגלית לקניון פלדיום – שופינג אחרון. היה קצר, קולע וגם יקרררר. המומלץ: ללכת לקניון של המקומיים – לא תיירותי – קניון חודוב פראג.

מכאן חזרנו למלון – כבר ידענו את הדרך על בוריה. לקחנו מזוודות ובחזרה לשדה התעופה.

שדה התעופה והטיסה חזרה

הטיסה הייתה בלילה – מפרכת. המעברים היו קשים, לא נוחים מאוד כמו תמיד. מעבר לכל ההצטברות של העייפות של הטיול, הנפיחות ברגליים ועוד מורכבויות.

בשדה התעופה בפראג התעקשו שאעבור לכיסא שלהם – ידני והכי לא נוח, ללא כרית בכלל, ל-3 שעות. ביקשתי את המקסימום – להיות על הכיסא שלי עם הכרית המיוחדת לישיבה ממושכת. באו לקראתי כ-90 דקות לפני.

פה גם היה סיפור: לא שחררו אותי מהכיסא למרות שכבר העבירו אותי (הרימו, משכו – קשוח מאוד, אני מפורקת). לא היה ברור להם נתונים של הכיסא ולאל-על. נתתי מראש את כל המפרט של הכיסא. הם כל כך מרובעים… שאלתי מה צריכים – אמרו שמחכים לנציגת צ'ק-אין שתיתן אישור. בסוף אני הראיתי לה בטלפון את המפרט והיא אישרה להם.

יכלה להישאר לנו שעה פחות של טרטור ועוגמת נפש אם היה תיאום מראש. וגם לא הספקנו לדיוטי של פראג – לא הספקתי לקנות שוקולדים לעבודה.

סיכום

בסופו של דבר – טיול מדהים, כיפי, מקסים ומומלץ בחום. מתאים גם לזוגות – מאוד רומנטי שם. אולי נקסט טיים :)

ריחות הוניל ברחוב והבצק המהביל והטרי