קפריסין בכיסא גלגלים - סיפור דרך

כתבה מאת אהרן (אריק) ומוש למגזין "תדמית הנכים".

אם אתם רוצים לצאת לחופש והמחיר אינו משחק אצלכם תפקיד - כדאי לחשוב, אולי, על נופש באילת או בגליל - אתרים שאינם בחו"ל אבל שהייה בהם עולה אפילו יותר. אך אם אתם אתם מחפשים יעד שמחירו סביר, שהוא קרוב דיו וגם נגיש לכיסאות גלגלים - סעו לקפריסין.

אחרי שקיבלנו את ההחלטה לקפוץ לביקור באי השכן, עשינו את כל הסידורים עם חברת "אוברון" (Oberon) מפאפוס (Paphos). סוכם כי ימתינו לנו בשדה התעופה של לרנקה עם מיניבוס המותאם להסעת נכים, יסיירו איתנו ברחבי האי - בחלק היווני בלבד - וגם יארגנו עבורנו את האכסון במלון דירות בפאפוס.

הטיסה ללרנקה קצרה: כ-45 דקות בלבד. בשדה המתין הרכב המיוחד - גירסה מקומית ל"אלעלית" - שהוריד אותי למפלס הקרקע ומשם לטרמינל בהליכה. הטרמינל מצויד בשרותי נכים, כך שמהר מאד הייתי נינוח וציפיתי לבאות.

בפתח הטרמינל פגשנו את בני הזוג החביב, בעלי חברת "אוברון", המספקת שירותי תיירות לנכים: קתלין ואגאטוקליאוס, המכונה בקיצור עלי. קתלין, ילידת סקוטלנד, ועלי הפכו בימים הבאים מספקי שירותים לחברים קרובים.

אחרי ביקור קצר בלרנקה, ישבנו ליד החוף לשתיית כוס ראשונה מני רבות של קפה יווני. היזהרו לנפשותיכם ואל תעזו להזמין שם "קפה טורקי", שכן גם מכניסי אורחים אלה עלולים לאבד מעט מחביבותם למשמע המילה "טורקי".

התחלנו את הסיור שתיכננו ליום זה בביקור בעיירה לפקרה (Lefkara), הידועה ככפרן של רוקמות התחרה. סיירנו בעיירה, למדנו על הסגנונות השונים בתחרה הקפריסאית, ואף פגשנו את האיקונות הראשונים בכנסייה קטנה ואפופת עשן קטורת.

למרבה ההפתעה מצאנו ליד מגרש החנייה התחתון של הכפר שירותים ציבוריים המתאימים לכיסא גלגלים. בהמשך עצרנו לצפות בעתיקותיה של אמאתוס (Amathous), ואחר כך עברנו את לימסול (Limassol) הידועה בעיקר כעיר נמל. המסכנו לאפיסקופי (Episkopi) מקום בו עצרנו לארוחת צהריים על שפת הים. הבנות ניצלו את ההפוגה בין המנות שבארוחת הצהריים לרחצה בים.

סמוך לאפיסקופי נמצא אתר העתיקות קוריון (Ancient Kourion) במקום מגוון של שרידים ארכיאולוגיים ובכללם מוזאיקה, וכן אמפיתיאטרון הפעיל עד היום.

היעד הבא היה "סלע אפרודיטה" - משאת לב כל הרומנטיקנים. ניתן לצפות ממנו לעבר הסלעים המזדקרים מהמים, תוך שילוב ידיים כמובן. אח, האהבה, האהבה!

סטינו מהדרך כדי לראות את סכר אספרוכמוס (Asprochemos), ולעת ערב הגענו אל מלון הדירות בפאפוס.

הימים הבאים היו גם מלאי חוויות. יום אחד נסענו להרי הטרודוס, ביקרנו במנזר מעניין בפאנו פאנאיה (Pano Panaya), והמשכנו לעמק הארזים. זוהי הזדמנות - למי שלא זכה להינות מ"שירותי התיירות" של צה"ל בלבנון - לראות עצי ארזים. המשכנו לקיקוס, שבה כנסייה מחודשת, ובסמוך קברו של הארכיבישוף מקריוס, מנהיגה הנערץ של קפריסין. משם נמשכים ההרים, שגובהם באזור זה מגיע לכ-1700 מטרים ויותר. ניתן להמשיך לעבר הכפר אומודוס (Omodhos) או - לפי מצב רוחו של עלי, המתעב מקומות ממוסחרים - לבקר בכפרים אחרים, אותנטיים יותר, וכאלה לא חסרים.

אזור אחר, שהוא בבחינת "חובה לראות" הוא אזור ה"אקאמאס" (Akamas). זוהי שמורת טבע בחסות האו"ם, ובה צמחייה מיוחדת, מגוון ציפורים ועוד. התנועה באזור היא באמצעות רכב 4X4 בלבד. יום סיור זה, עם עלי חובב הציפורים, היה מהמוצלחים ביותר.

יום אחד נשארנו בפאפוס וביקרנו בווילות הרומאיות, שבהן מוזאיקות יפהפיות. היזהרו: המון מדרגות מהוות מטרד למבקשים להגיע, אך עם מעט עזרה מידידי - כדברי השיר הידוע - ניתן להתמודד גם עם מכשלה זו.

בערבים, לאחר התרעננות במלון (הבנות פירשו זאת כזמן לטבילה בבריכה) טיילנו לנו רגלית אל הנמל הקטן של פאפוס. שם, ליד המים, ישבנו באחת המסעדות הרבות ונהנינו ממנה של דגים ופרי הים, מיין מקומי טוב, מבירה בבקבוקי ענק ומאווירה של חופש ושמחת חיים, שהמקומיים יודעים להשרות על אורחיהם.

מוזמנים ליצור קשר עם קתלין מ-"אוברון" - kathleen@accessibleholidayscyprus.com אל תשכחו למסור ד"ש חמה מאריק.

מיסרו להם שעוד נשוב לבקר באי הנפלא קפריסין.