נגישות בלונדון/UK

מאת: Irene Shafir

באתי לסופ"ש והודות לטראמפ נתקעתי לשבועיים. אז אם כבר נמנף את זה למשהו מועיל.

נסעתי לבד, מתניידת בכיסא רגיל.

העיר די שטוחה וברובה די נח להסתובב.

• במטרו - חצי מהתחנות לא נגישות לכיסא. ולא רק זה הן גם מסומנות בצורה מבלבלת. יש מצב שיהיה לתחנה סימון של כיסא גלגלים והיא עדיין לא נגישה (כן, הזייה). ומנסיון גוגל-מאפס טועים בזה, לא להסתמך. צריך את המפה של המטרו עצמו וגם שם לקרוא לאט את המקרא מפה.

• האוטובוסים - מאוד נוחים. הפתיעו לטובה. יש בהם רמפה נשלפת מהדלת האחורית ובכל מקרה יש גם כפתור ליד הדלת האחורית לבקש. הנהגים מאוד מודעים והנסיעה באוטובוס לאנשים בכיסא חינם, אז די מושלם סהכ

אוטובוס בלונדון

• רכבות חוץ עירוניות - אפשר להזמין כרטיס אונליין או במכונות, אבל עדיף לגשת לדלפק הכרטיסים במקום. הם רואים את הכיסא ונותנים את הכרטיס בהנחה די גדולה (פחות מחצי מחיר). אמור להיות איזה כרטיס נכה מקומי, אבל ברוב המקומות קיבלו בהבנה שאין ועדיין נתנו הנחה. לא ראיתי אפשרות כזו אונליין. ויש רמפות די פשוט שסדרן מקומי שולף ומניח בלי איזה תיאום מרגש מראש (בצרפת נגיד סרבו לעלות אותי לרכבת בלי תיאום מראש).

• הצגות - מיוזיקל. העיר שופעת בהם. ניסיתי להבין איך מזמינים כרטיס למקום נגיש, והכי טוב להתקשר למשרד של התיאטרון עצמו וגם שם מקבלים הנחה ממש גדולה לכרטיס (עולה איזה שליש). הבאסה שהכרטיסים פחות זמינים ואפשר להזמין מקום ליומיים אחרי (מניחה שזה משתנה). וברמה האישית פחות עפתי על מיוזיקל, הרגיש שזה רמת תחכום לבני 12, אבל עניין של טעם מניחה.

  
  

• חנויות ומסעדות ובכלל - העיר והמדינה בפטיש קשה למדרגות בכניסה לכל מקום. למקומות בגדולים יותר והחדשים יותר לא הייתה בעיה להיכנס. אבל הרבה מהמקומות הקטנים והחמודים שאישית אוהבת, לא כ"כ היה סיכוי.

• מלונות - סה"כ לא חסר חדרים נגישים ברחבי העיר. גם ברמת הזמנה מעכשיו לעכשיו. סביבות500-600 ש"ח ללילה לא בעיה למצוא. מניחה שהזמנה מראש אולי יש משהו זול יותר.

ובאופן כללי אנשים קופצים לעזור כשצריך ולא צריך, מפנים בהגזמה (לטעמי) את הדרך כשרואים אדם על כיסא עובר. ושירותים נגישים היו בלא מעט מקומות.

סה"כ יעד חמוד ולא זול.